1Z0-053 1Z0-517 640-461 640-722 642-832 648-375 74-344 74-409 A00-212 C2010-503 C2010-598 C2010-651 C2010-652 C2020-605 OG0-091 070-413 070-459 070-496 1Z0-052 C_BOSUP_90



5 כלים פשוטים שיעזרו לך לשפר את הכושר שלך, להפסיק להתנשם מפעילות יומיומית ולהפוך אנרגטית!

לפעמים פונות אליי נשים שלא בהכרח רוצות לרדת במשקל. הן פונות כי שמות לב שהן לא מצליחות לעמוד בקצב של כולם בטיול המשפחתי או אפילו בהליכה ברחוב. מי שסובלת מכאב רגליים או בירכיים, לפעמים זו ממש תחושה של שברי הליכה, בעוד שנראה שלאחרים ההליכה בכלל לא היתה קשה. יש מי שמרגישה שבפעילות לכאורה מינימאלית הדופק שלה עולה, היא מתנשפת, מזיעה, מאדימה בפנים, בעוד שנראה שלאחרים, הפעילות ממש קלה! מי שמספרת, שפעם כשהיתה עולה במדרגות היתה עושות זאת בקלות, ואילו היום, צריך לעצור בקומה השנייה. או שגם אם מצליחה לעלות את כל הקומות ברצף, צריכה לעצור כמה דקות ולהסדיר את הנשימה לפני שהיא נכנסת הביתה.
ויש תופעות נוספות, בעבר יכולתי לשחק עם הבן הקטן על השטיח, אבל היום- לא מצליחה להתיישב על הרצפה. וכשכבר כן מצליחה להתיישב, לא מצליחה לקום. ועוד.

אז מה אפשר לעשות?

הנה 5 כלים, שיעזרו לך לשפר את הכושר הגופני שלך, להפסיק להתנשם מפעילות שבעבר היתה קלה בשבילך, ויעזרו לך להיות אנרגטית ופעילה.

1. מאוד חשוב להתחיל בהדרגה- והכי חשוב- לעשות את מה שאפשרי לעשות, קל לעשות ומהנה לעשות. אם היום הליכה קשה לי, אז אתחיל בהליכה קצרה.

השאלה הכי נפוצה ששואלים אותי בנוגע לספורט היא- "כמה אני אמורה לעשות?" "כמה ספורט אני צריכה לעשות?" אין דבר כזה צריכה! אין דבר כזה אמורה! נכון שיש אידיאל, נכון שיש הנחיות, אבל אם ההנחיות אומרות שאני צריכה לעשות 5 פעמים בשבוע 30 דק' בכל פעם, ואין לי זמן לזה. אני מצליחה לעשות 20 דקות פעמיים בשבוע. זה מאוד רחוק מההמלצה. אני ארגיש תחושת כישלון אם זה "כל מה שאצליח לעשות" וסביר להניח שזה ייאש אותי, ואפסיק. אבל 20 דק' פעמיים בשבוע זה 40 דק' יותר של פעילות, בהשוואה לכלום! שאעשה, אם אפסיק. לכן, עדיף לעשות מה שאפשר מ-לא לעשות בכלל. ולידע כללי, 60 דק' בשבוע (10 דק' ביום, כלומר) מפחיתים את אחוז התמותה מכל סיבה ב-20%. כך שגם 10 דק' ביום עדיפות על לא לעשות בכלל.

2. בהנחה שהבנו את סעיף 1. אנחנו יודעים עכשיו, שכל מה שאצליח לעשות מתוך מה שכתוב פה, גם אם לא אצליח הכל, זה מצוין!! העיקר שאעשה יותר ממה שאני עושה היום.
אז הדבר השני שחשוב לעשות הוא, לשלב פעילות אירובית עם חיזוק שרירים. הפעילות האירובית תשפר לנו את סבולת לב-ריאה שלנו, תאפשר לנו ללכת בקלות יותר, לטפס במדרגות, וחיזוק השרירים יאפשרו לנו לעשות פעולות כמו, לעמוד מישיבה או להרים את הילדים שלנו על הידיים. היא גם תתמוך בפעילות האירובית שלנו. למשל, תחזק את שרירי הרגליים, שיעזרו לנו ללכת מהר יותר. למרות שהעבודה היא על סיבים שונים של השריר.

3. ישנם מרכיבים שונים לכושר הגופני שלנו, שבד"כ לא מתייחסים אליהם- גמישות, שיווי משקל ועוד. לכן, כדאי לעבוד גם עליהם. למשל- אפשר לנסות לגרוב גרביים בעמידה על רגל אחת, במקום בישיבה. למשל, למתוח את השרירים שעובדים באימון עצמו ועוד. כך נשפר באופן מלא יותר, את התפקוד שלנו ביומיום, נמנע פציעות, נפילות ונקל על הפעילות השגרתית שלנו.

4. חשוב לתרגל את הפעילות הספציפית שקשה לנו. בשבועות הראשונים של האימון, עוד לפני שהשרירים שלנו מתחילים להתחזק, הגוף מתרגל את התנועה עצמה ולאט לאט "מדייק" אותה. כלומר- עיקר האנרגיה שמשקיע הגוף באימון תהיה לצורך הסתגלות לתנועה. זה אומר, שאם המטרה הסופית שלי, היא ללכת כך שבעוד שלושה חודשים אצליח לטייל יחד עם בן הזוג שלי בחו"ל, כדאי לי לשלב הליכה באימונים שלי. אבל אם אני רוצה לעלות במדרגות בלי להתנשף, אני יכולה לעשות אימוני הליכה, יחד עם אימונים של עלייה במדרגות. כך אשפר את סבולת לב הריאה שלי, אבל גם אתאמן על התנועה הספציפית שמעניין אותי להתחזק בה.

5. כמובן, ואיך אפשר בלי… מוטיבציה לאורך זמן!!! הרבה פעמים, אנחנו מתחילות עם המון מוטיבציה!! מחליטות החלטה! קונות בגדים!! פותחות באימונים אינטנסיביים ומרגישות מצוין!! אבל אחרי שמתחילים להיכנס לשגרה מסויימת, ההתרגשות של ההתחלה עוברת. ואנחנו מתחילות להרגיש… שגרה.
ושגרה, טוב נו… שגרה היא מאוד… שגרתית. ולפעמים אנחנו מגיעות לנקודת שבירה. לפעמים קשה לנו מדי. ואנחנו מתחילות לחשוב פעמיים לפני שאנחנו יוצאות לאימון. בהתחלה, אנחנו חושבות פעמיים, ובכל זאת יוצאות לאימון. ואח"כ מגיע השלב שבו קשה לנו מדי. אנחנו מרגישות עייפות יותר. ואז אנחנו חושבות פעמיים לפני שאנחנו יוצאות לאימון. ולא יוצאות לאימון. ואז מתחילות להרגיש שאכזבנו את עצמנו. ומתחילות, איך לומר, לצאת מזה… ומפסיקות להתאמן.

אז…

הדבר החמישי והאחרון שאני רוצה לדבר עליו, ואולי הוא הכי חשוב- לזכור שחצי עדיף מכלום. אם עד היום רצתי חצי שעה, אני יכולה לעבור להליכה באימון אחד, וזה בסדר. זה עדיף מלא לרוץ בכלל. אם עד היום עשיתי הליכה של 45 דקות, אני יכולה לעשות 15 דק' וזה גם יהיה בסדר. אם עד היום התאמנתי 3 פעמים בשבוע, אז אפשר שבוע או שבועיים להתאמן רק פעם אחת.

ולנסות להיזכר, בסיבה שבגללה התחלתי את האימונים!! מה בעצם היה המניע שלי. למה לי לטרוח בכלל ולצאת מהבית בקור הזה???

ואם כל זה לא עוזר, אפשר לנסות ולשנות את הפעילות. אולי היא כבר לא מרגשת אותי כמו בהתחלה?? אז אימוני כושר הם לא חתונה קתולית!! אפשר להתגרש מסוג האימון שבחרנו, ולבחור באימון חדש ואחר. אפשר, כמו בזוגיות, לנסות ולרענן אותה. אם עד היום רצתי על מסילה, לעשות ריצה בחוץ. אם עד היום הלכתי לפילאטיס, אפשר לנסות זומבה.

ואם שוב אתרגש ואשמח לקראת הפעילות שלי, אז יהיה לי יותר כיף לעשות אותה J ואם יהיה לי כיף יותר לעשות אותה, אז יש יותר סיכוי שאתמיד.

פעילות מהנה 🙂

נטע