1Z0-053 1Z0-517 640-461 640-722 642-832 648-375 74-344 74-409 A00-212 C2010-503 C2010-598 C2010-651 C2010-652 C2020-605 OG0-091 070-413 070-459 070-496 1Z0-052 C_BOSUP_90



דיאטנית שמנה? הסנדלר הולך יחף?

מה היית אומרת, אם היית מגיעה לדיאטנית והיא הייתה בעודף משקל?
לדעתך היא הייתה יכולה לעזור לך לרדת במשקל, אם היא לא מצליחה לעזור לעצמה??

אז נעים מאוד, אני נטע אמירי, אני דיאטנית קלינית ומאמנת כושר, ועד לפני 8 שנים, אני בעצמי הייתי בעודף משקל. 20 ק"ג יותר למען האמת.
לאורך כל התואר במדעי התזונה, כשעבדתי כמאמנת כושר במכון כושר, הייתי בעודף משקל.
זה התחיל בתיכון, כשעליתי. אכילה רגשית במיטבה. וזה רק החמיר, כשניסיתי לרדת במשקל בעזרת דיאטות שונות. במקום לרדת, מצאתי את עצמי עולה יותר, אחרי שהדיאטה הסתימה.
היה לי מאוד קשה. סבלתי. תמיד הייתי רעבה, והיה לי קשה לוותר על מאכלים שאני אוהבת. אז כמו רוב האנשים, הייתי נשברת, עולה הכל ומוסיפה תוספת.
שנים.
ירידה-עליה-תסכול… תסכול…. תסכול…. גיוס מוטיביה מחדש! ירידה-עליה-תסכול……

מאז דברים השתנו. הפסקתי לעשות דיאטות (ורק עליתי. בלי לרדת…) למדתי לאורך שנים לאהוב את הגוף שלי. אולי בהתחלה זה היה יותר- לקבל את הגוף שלי.
ובעצם עברתי תהליך מאוד עמוק עם עצמי, בסופו של דבר, ירדתי במשקל בלי דיאטה. (בסוף הכתבה, אספר לך איך זה קרה, ואיך זה יכול לקרות גם לך! ממש כלים מעשיים.)
ובגלל זה, הפעם זה הצליח. האמת- שזה לא היה ניסיון נוסף לרדת במשקל. זאת הייתה השלמה עם מצב, הקשבה לגוף, התמודדות עם אכילה רגשית, וירידה במשקל כתוצאה מכל אלה.
והפעם, לא סבלתי, לא הייתי רעבה, לא ויתרתי על מאכלים שאני אוהבת. ולכן הפעם, זה קרה.
אני יכולה להתוודות, שכך הגעתי למשקל, שהיה נמוך מכל משקל שאי פעם דיאטה הובילה אותי אליו. הפעם, המשקל שלי- לא נקבע על ידי BMI או טבלאות משקל לגובה או אחוזי שומן.
הפעם המשקל שלי, נקבע לפי "הרצון של הגוף שלי". לא קבעתי משקל מטרה כמו בדיאטה בד"כ, לא עשיתי חישובים. אכלתי, הקשבתי לגוף, נפטרתי מהאכילה הרגשית, וירדתי.
לפעמים נעצרתי. אבל לא נבהלתי מזה, כי לא כיוונתי לקצב ירידה מסוים או למשקל מטרה. פשוט אכלתי.
ולפעמים גם עליתי. וגם מזה- לא נבהלתי. לא הפסקתי את התהליך, כי לא היה מה להפסיק!! זה לא היה מבצע או פרויקט והוא נעשה ללא מאמץ- אז למה להפסיק?

עד שזה קרה, וחזרתי למשקל, שלא הייתי בו שנים, ושם נעצרתי. הגוף שלי החליט, שפה טוב לו. שזה המשקל שלו.
מאז ילדתי שני ילדים, ושוב- לא נבהלתי. המשכתי בדרכי. אכלתי, הקשבתי לגוף שלי, וכבר לא היתה אכילה רגשית.
עליתי בהריון, ירדתי אחריו… לא תמיד בקצב שרציתי, אבל הכל טוב! בלי להסתבך עם האוכל. בלי לשייך לו תכונות שלא שלו. הכל אני, בידיים שלי. אז הכל בסדר!

מאז הפכתי לדיאטנית. ומה שעברתי בעצמי, זה מה שאני מלמדת את המטופלים שלי-
להקשיב לגוף, להתמודד ולהתגבר על האכילה הרגשית, לקחת את המושכות לידיים שלהם- לא לתת תכונות לאוכל, שהן לא שלו! וכך אנחנו משחררים את האכילה הרגשית, ויורדים במשקל.

אבל לאחרונה, עולות בי מחשבות- מה היה קורה, לולא ירדתי במשקל? אם הייתי דיאטנית שמנה…? האם הייתי דיאטנית פחות טובה??
האם מורים, נמדדים כמורים טובים רק אם הילדים שלהם מחונכים ומשכילים??
האם ספרים מוצלחים, רק אם הם יודעים גם לספר את עצמם?
האם רופאים הם האנשים הכי בריאים שאנחנו מכירים??

כשהתחלתי את דרכי המקצועית, הגיע אליי זוג, לצורך דיאטה עבור הגבר. כשראו אותי הם צחקקו, ואמרו לי, שאני הדיאטנית הרזה הראשונה שהם מכירים.
כמובן, שהם לא ידעו את היסטוריית המשקל שלי, והם כאילו החמיאו וכאלה…
אבל אני לא לקחתי את זה כמחמאה.
זה כמו שאחת התגובות, לפעמים כשיורדים במשקל היא- "איזה יופי רזית!! תישארי ככה!!"
רגע!!! מה קרה??? מי שהייתי לפני הירידה במשקל, ומי שאני היום- זאת אותה אני!! נכון, שוקלת פחות, אבל אי אפשר ככה ברגע להעליב את האני השמנה שלי!
היא חלק ממני!

אז נכון, משקל זה משהו שמאוד רואים (הרי לא נלך למורים של הילדים שלנו הביתה, כדי לבדוק איך הם חינכו את הילדים שלהם ולא נבדוק את בדיקות הדם של הרופא שלנו, כדי לוודא שמטפל בנו אדם בריא, נכון?)
אבל שורה תחתונה- לפעמים אני יכולה לעזור מאוד לאנשים, גם אם לעצמי אני לא מאוד מצליחה. ואל תעשה לחברך, מה שלא נעים לך, וכו'.

לא המשקל של הדיאטנית הוא זה שיכריע, אם היא דיאטנית טובה או לא, אם היא יכולה לעזור לך או לא. זאת השורה התחתונה מבחינתי!

ועכשיו (כמו שהבטחתי) כמה כלים מעשיים לירידה במשקל בלי דיאטה-
1. הכירו את ההרגלים שלכם- תלמדו קודם, מה גורם לכם לעלייה במשקל. האם זה נשנוש מתמשך לאורך היום? האם זה אכילה בלתי נשלטת בלילה? האם מדובר באכילה בחוץ?
אפשר לעשות רישום אכילה, או רק "לשים לב". זה הצעד הראשון. והוא חובה! ממנו מתחיל התהליך.
2. תסתכלו על חייכם- האם את מסופקים מהם? עבודה, זוגיות, שעות פנאי, משפחה, חברים, הגשמה עצמית. מה הקשר?? יש קשר מאוד ברור בין מצבנו הריגשי (שמושפע מכל אלה) לבין האכילה שלנו.
בעבודה בקליניקה, אני תמיד נכנסת לתחומים "חובקי אכילה". האכילה שלנו נובעת מהקשר מסויים לחיים שלנו. נשנה את ה"מסביב"- נשפיע על האכילה.
3. אל תיכנסו ל"מבצע"- אל תשנו הכל ביום אחד. אל תאמצו תפריט. זה לא עובד!!
מה כן?
קודם כל, תפרטו את השינוי הגדול, לשינויים קטנים. למשל-
להוסיף ירקות,
להפחית במטוגנים,
לשתות יותר מים
להתמודד עם האכילה הרגשית בערב
להבין מה צריך לשנות בסופ"ש כדי לאכול בצורה שפויה
ועוד…

דבר שני, תסדרו את הפעולות שבחרתם- מהקל לביצוע עד הכי קשה לביצוע
ותתחילו מהמשימה הקלה ביותר

הרעיון הוא לא לאתגר את עצמכם, וגם לא לראות ירידה במשקל בשלב הראשון (נכון. אנחנו לא בדיאטה, ולכן לא נראה ירידה בשלב הראשון, זה שינוי מהותי בתפיסה!!)
הרעיון הוא לחוות הצלחה בהתחלה, כדי שהיא תדרבן אותנו להמשך.
ולכן, נתחיל ממה שפשוט לנו. נחווה הצלחה, ומשם נתקדם למשימה הקשה יותר.

4. לפרגן, לפרגן, לפרגן.
בסיום כל יום- תסכמו את ההצלחות שלכם. ממש אפשר לעשות רשימה.
לאן שתשומת הלב תלך, שם גם יהיו האנרגיות שלנו.
אם נסתכל על הטוב, נראה אותו. ומשם נתעודד ונשאב אנרגיות להמשך.

תחשבו על זה רגע. אם קל לי יותר לאכול ירקות, ולהפחית במטוגנים (מאשר להתמודד עם האכילה הרגשית שלי בערב, למשל) ומשם אני מתחילה.
ובכל סוף יום, אני אומרת לעצמי- כל הכבוד!!! איזה יופי אכלת ירקות היום, והפסקת לאכול מטוגן!!
וככה במשך שבוע, שבועיים, שלושה… אני כל כך מרוצה מעצמי, ומעריכה את עצמי, ומרגישה מחוזקת!! שיותר קל לי לנסות ולהתמודד עם האכילה הרגשית שלי.
יש לי הרבה יותר מוטיבציה.

נכון, לעיתים התמודדות עם האכילה הרגשית, היא משהו שדורש עבודה נוספת.
ופה, אשמח לעזור לך!
יש לי כלים, וגם הניסיון, לעזור לך לקבל את השליטה לידיים שלך. להתמודד ובעצם להתגבר על האכילה הרגשית.

לפרטים על תכנית הליווי האישית שלי לירידה במשקל ללא דיאטה- לחצי על התמונה:
תכנית הליווי האישית תמונה לפייסבוק

בהצלחה!
נטע