1Z0-053 1Z0-517 640-461 640-722 642-832 648-375 74-344 74-409 A00-212 C2010-503 C2010-598 C2010-651 C2010-652 C2020-605 OG0-091 070-413 070-459 070-496 1Z0-052 C_BOSUP_90



ככה ירדתי 7 ק"ג במשקל אחרי הלידה

לפני 9 חודשים נולדה בתי אהובת לבי… ונתנה לי מתנה! 9 ק"ג אקסטרה במשקל 😉
כדיאטנית, אני לא מאמינה בדיאטות. יותר מזה! ככל שנעשה יותר דיאטות, כך נמצא את עצמנו עולים יותר במשקל במשך השנים!
מי שמגיע מעולם הדיאטות, מכיר זאת על בשרו.

אז אם לא דיאטה, איך אני "חוזרת לעצמי" אחרי הלידה?

התחלתי תהליך בעצמי לירידה במשקל.
והחלטתי, שאני משתפת אותו, תוך כדי תנועה.
מתוך מטרה לעזור להרבה נשים, וגם לעזור לעצמי בדרך.

אז מה הדבר הכי חשוב כשאני מתחילה תהליך של ירידה במשקל, שבלעדיו אין לי שום סיכוי להצליח!!

עכשיו כשאני מתחילה תהליך של ירידה במשקל, מצד אחד זה מאוד מתסכל. לא בא לי לשקול ככה, לא בא לי להיכנס לחנויות ולמדוד בגדים… זה מבאס. אני יודעת בדיוק מה לא נראה טוב בגוף שלי ואיך הוא נראה… ועם התסכול הזה להתחיל תהליך של ירידה… שמי אמר שיצליח??

יחד עם כל התסכול והבאסה… אני *יודעת! באופן מוחלט וודאי!!!* שעם תחושת תסכול, לא אגיע לשום מקום טוב בתהליך. עם חוסר בטחון בעצמי, בגוף שלי ובתהליך, שומדבר טוב לא יקרה פה!!
אולי זה נשמע קלישאתי, אבל- רק אהבה מביאה אהבה!! רק אהבה לגוף שלי, לאיך שאני נראית, תביא אהבה לתהליך, תביא הצלחה לתהליך ויותר מזה- תביא בטחון כשאין הצלחה.

למה אני מתכוונת?

תהליך הירידה במשקל הוא לא קו ישר. מאוד הייתי רוצה לרדת במשקל בצורה קבועה כל שבוע.
זה לא כך!!
לפעמים יורדים יותר, לפעמים פחות, לפעמים לא יורדים ולפעמים גם עולים. בדיוק בגלל שזה ***תהליך*** של ירידה במשקל.
ולכן, ברגעי המשבר, ברגעים בהם אני לא מקבלת את מה שרציתי, לא יורדת כמו שציפיתי, לא נראית כמו שקיוויתי… (הבנתם את הרעיון 😉 ) אני בוחרת לאהוב את מה שיש, לקבל, להוקיר, להיות סבלנית כלפי… כי (תזכרו את זה) ***רק אהבה מביאה אהבה*** לרדת במשקל מתוך אהבה, זה אחרת לגמרי מלרדת במשקל מתוך תסכול. למרות שהתסכול לפעמים קיים, הוא לא מנהל אותי.

בלי זה, אין הצלחה לאורך זמן. יש הצלחה כל עוד אני מצליחה. וכשאני לא מצליחה, יש נפילה ואכילה רגשית שמובילה לנפילה גדולה יותר.
עם זה, יש הצלחה גם כשאין ממש תוצאות (עדיין) בשטח. כי יש בטחון בתהליך.

אז עם אהבה, סבלנות, הוקרה, אני יוצאת לדרך ומתחילה לשנות את התזונה שלי כדי לרדת במשקל.

תכלס איך משנים את התזונה??

במקום תפריט זמני, שלא אצליח לעמוד בו לאורך זמן, אני קודם כל בודקת עם עצמי- איך אני אוכלת היום, ומה הייתי רוצה לשנות. אני יכולה לעשות את זה על ידי רישום אכילה, או רק על ידי בחינה של הרגלי האכילה שלי. אבל הרעיון הוא, לא למהר. אני עדיין לא עושה שום שינוי באכילה שלי!! רק מתבוננת.

חלק ממה שאני גיליתי למשל הוא- שאחרי הלידה כמויות המתוק שאכלתי היו לא הגיוניות בעליל (והכי קיבלתי את זה בהבנה ובאהבה, אבל הגיע הזמן לשנות 🙂 ) הכמויות של האוכל בארוחות עצמן גדולות (קצת הפסקתי להקשיב לשובע שלי…) מסתבר שבאיזשהו שלב בדרך התמכרתי לגבינה צהובה (אני נטע, דיאטנית, מכורה לגבינה צהובה… כן כן 😉 ) והבעיה העיקרית שלי, היא אכילה בשעות מאוחרות של הערב (מי אמר אכילה רגשית כשאת לא ישנה בלילות, מניקה תינוקת, מטפלת בעוד שני ילדים ונמצאת בבית רוב שעות היום חחח… ).

צעד שני בדרך-
משנסת מותניים ומתחילה לשנות 🙂 אבל רגע… זה המון שינויים. אני באמת יכולה להפסיק לאכול מתוק? ואכילה לילית? אני מאוד רעבה בערב כשכולם סוף סוף ישנים, וגם די נהנית לאכול אז (סוף סוף קצת זמן לעצמי…)

או! אגלה לכם סוד. אי אפשר לשנות הכל בבת אחת (כי אז חוזרים לסוג של תפריט), ולא, אני לא מוכנה לוותר על המתוק ועל האכילה הלילית. אני מתחילה במה שקל לי לשנות!!! אני לוקחת בחשבון, שכנראה לא ארד במשקל בהתחלה. אבל כרגע, זה לא משנה לי. אני מתחילה להניע תהליך. מתחילה בקטן, אחווה תחושת הצלחה (כי אני בוחרת במה שקל לי לעשות) ובהדרגה, אוסיף עוד ועוד שינויים (כי התהליך יהיה בעיצומו, אני אחווה הצלחה, "על הגל" ומשם אתקדם. ההצלחה מדבקת!! יאללה. מתחילים. (אני אישית בחרתי להתחיל עם דיוק של ההקשבה לרעב ולשובע שלי, להפסיק את ההתמכרות לגבינה צהובה ולהקפיד יותר על ירקות).

אז בואו נסכם-
1.מתחילים בבחינה של הרגלי האכילה שלנו, ומה היינו רוצים לשנות בהם, כדי לרדת במשקל.
2. מתחילים עם מה שהכי קל לנו לשנות, כדי שנחווה הצלחה והיא תוביל לשינוי נוסף, משמעותי (ומאתגר) יותר.

מה עושים עם מתוקים?? איך מורידים אותם?? ואני שואלת- האם בכלל חייבים להוריד אותם?
אענה על השאלה מתוך הגישה והניסיון שלי.

אחרי הלידה היה לי קרייבינג מטורף!! למתוק. הייתי קונה חבילת עוגיות ותוך 3 ימים מסיימת אותה. כשלא היה מתוק בבית, הייתי נכנסת להתקף חרדה ומיד דואגת לחדש את המלאי. הייתי במחסור מטורף של שעות שינה, הנקתי, המתוק היה הכרחי כמו אוויר לנשימה. ולכן, גם הייתי מאוד רכה עם עצמי. קיבלתי את הצורך הזה שלי. לא נלחמתי בו.

האמת, חיכיתי בסבלנות שייעברו החודשים. חיכיתי שהכל קצת יירגע. ההורמונים, השינה, ההסתגלות לבת משפחה חדשה. ואכן, אחרי חצי שנה בערך, דברים התחילו להתאזן. הצורך במתוק, קצת התמתן. התמתן- אך לא נעלם.

ועכשיו, אחרי שנכנסתי כבר לתהליך שינוי תזונתי, אבל עדיין לא התחלתי לשנות את אכילת המתוק שלי (ראו בפוסט הקודם בנושא…) אני מרגישה, שהגיע הזמן גם לנרמל את המתוק.
איך אני עושה את זה?
תקשיבו טוב- זה טיפ פשוט אך מועיל ביותר!!!

כשעולה לי צורך לאכול מתוק, אני שואלת את עצמי את השאלה הבאה: האם אני רעבה? (לפעמים הצורך במתוק נובע מרעב.)
במידה ואני רעבה- אני אוכלת. אוכל. לא מתוק. ואם עדיין מרגישה צורך במתוק לאחר מכן, אני עושה דבר פשוט-
שואלת את עצמי- כמה באמת "בא לי" לאכול מתוק כרגע?

הרבה פעמים כשמתחשק לנו מתוק, אנחנו פשוט אוכלים אותו. בלי לחשוב יותר מדי. ואז בגלל רגשות אשם, המתוק מביא את החברים המתוקים שלו ואז אנחנו אוכלים הרבה יותר ממה שהיינו רוצים.
לכן, חשוב להקשיב באמת!!
האם באמת בא לי מתוק? כמה באמת בא לי מתוק?
לפעמים נגלה, שכן, אני רוצה מתוק, אבל תכלס- יכולה לוותר עליו. ואז- מוותרים פשוט. ועושים את מה שבאמת מתאים לנו כרגע.

לעומת זאת, לפעמים נגלה, שכן- ממש ממש מתאים לי מתוק עכשיו. לא יכולה לוותר עליו!! חייבת מתוק עכשיו!!
ואז… אני אוכלת את המתוק 🙂 כן. אוכלת. בדיוק את מה שמתחשק לי באותו רגע. אני מתפנקת עליו. נהנית ממנו. ממממ…. טעים 🙂 אבל בלי רגשות אשם.
ברגע שאני נותנת כבוד לאכילה שלי של המתוק, ועושה את זה בלי רגשות אשם… אגלה לכם סוד. משהו מתוק קטן, מספק אותי. ולא קורא לחברים המתוקים שלו לבוא. ואין כדור שלג. ובזה זה מסתיים.

ואגלה לכם עוד סוד. אחרי כמה שבועות כאלה, של אכילה מודעת של מתוק, של הקשבה לצורך שלי במתוק, של שחרור רגשות האשם… הצורך במתוק גם יורד אפילו יותר (עד שכמעט נעלם).

ספורט

איך להתמיד בספורט? ובכלל איך להתחיל??
אז הנה אני… מספר חודשים אחרי הלידה, כשבזמן ההריון אסור היה לי להתאמן בכלל. דיאטנית ומאמנת כושר, עם רמת כושר ששואפת לאפס… מאודדדד רוצה לחזור להזיז את הגוף. נמצאת בבית עם תינוקת בת מספר חודשים, עם מחסור בשעות שינה, עודף משקל…
איך מתחילים לעשות ספורט?

מי שכבר עוקב אחרי מספיק זמן, אמור כבר לדעת את התשובה 😉 מתחילים במה שקל!!! והכי הכי הכי (וסופר סופר סופר) חשוב!! במה שכיף לעשות!! ספורט עושים בהנאה, או לא עושים בכלל. (עכשיו יקומו עליי כל מי ששונא ספורט ולא נהנה אפילו רגע אחד מימיו בעשיית ספורט 😉 קדימה, תגיבו, מחכה לתגובות שלכם חחח 🙂 )

תראו, אם לא נעשה ספורט בהנאה, ממילא לא נצליח לשרוד יותר מכמה אימונים. אי אפשר לסבול ממשהו ולהתמיד בו לאורך זמן.
איך מוצאים ספורט שאוהבים?

הבן שלי, שהתחיל בשנה שעברה ללמוד טניס, הזכיר לי שכשהייתי ילדה, הייתי באיזה שניים וחצי שיעורי טניס, ומאוד נהניתי!! זה החזיר בי את הרצון ללמוד מחדש. בדיוק אז, נפתחה קבוצה של "מאמאחבט" באזורינו, שזה טניס לנשים.
אז הצטרפתי 🙂 זה לא היה פשוט. בערב, "לעזוב את הבית" לצאת החוצה בחורף, ולעשות ספורט (במקום, לאכול מול הטלוויזיה וללכת לישון מוקדם חחחח) אבל וואללה, נהניתי! זה התחיל בקטנה. התחלתי להניע תהליך. פעם בשבוע, בכיף, לפעמים רצים יותר לפעמים פחות, אבל יוצאת מהבית, זזה ומתאמנת, והכי חשוב- נהנית!

מה עושים בד"כ כשרוצים לעשות ספורט? נכון שישר חושבים על לצאת להליכות בערב? 😉 ומה אם אני שונאת הליכות? ייקח לי נצח להתחיל לעשות הליכות. אני אכריח את עצמי, אשרוד תקופה מסוימת ואז אפסיק. ועוד כישלון נרשם להיסטוריית הכשילונות שלי בספורט, וככה נבנית אמונה- שאני לא אוהבת ספורט.
במקום זה, בואו נהיה רגע יצירתיים- יש המוןןןןן סוגי ספורט שאפשר לעשות, ביבשה, בים/ בריכה ובאוויר. יש מיליון סוגים של חוגי ספורט. חלקם אישיים, חלקם קבוצתיים. חלקם בבוקר, חלקם בערב.
תבדקו מהם. אולי מאחד מהם תיהנו?
ואז תבדקו- בין 1 ל-10, כמה אני נהנה לעשות את הספורט הזה?
נניח, 7? איך אפשר להפוך ל-8?
נניח 6? איך אפשר להפוך ל-7?
כך נגדיל את ההנאה שלנו אפילו יותר, ולכן- נתמיד לאורך זמן בספורט.

רוצים לדעת לאן הוביל הטניס? אחרי מספר חודשים של טניס, הקבוצה שלנו גדלה, הבת שלי גדלה… והמוטיבציה שלי לספורט… גדלה!!! ואז, גייסתי את החברות לקבוצת הטניס, והתחלנו אימוני ריצה.
לאט לאט הן פרשו… אבל אני כבר נשארתי עם מוטיבציה גבוהה גם לריצה. אז התמדתי. נזכרתי, שגם מריצה אני נהנית. בייחוד כשיש לי מוזיקה טובה. פתאום מצאתי את עצמי משחקת טניס ורצה מספר פעמים בשבוע.

מסקנה- כשהשינוי הוא טוב, הוא מניע את עצמו, הוא גדל באופן טבעי. החשק לספורט הולך ונבנה, וככל שאנחנו יותר בתוך התהליך, זה מגדיל את התיאבון לעוד ספורט.

איך מפסיקים לאכול (מי אמר אכילה רגשית?) בערבים?

אז מה עושה דיאטנית, שישנה ממש מעט שעות בלילה, שמתנהלת בקצב מטורף במהלך היום ולכן, סובלת מאכילה עודפת בערב? שלא נאמר, אכילה רגשית…
המתוק הצטמצם, ספורט יש, אפילו ירידה במשקל! ועדיין, הערבים לא פשוטים. לפעמים מגיעה מאוד רעבה, לפעמים זה פשוט פינוק ורוגע בסיום היום כשהבית נרגע…

אז מה עושים עם אכילה רגשית? איך מפסיקים אותה? פוסט חשוב!!

כמו שמטופלת אמרה לי השבוע- אם יש עוגה במקרר, אני יאכל אותה!!

ככה זה עם אכילה רגשית, היא מרגישה "גדולה עלינו", חסרת שליטה. כאילו אין לנו באמת יכולת בחירה שם. מה צריך לעשות כדי לשנות אותה??

אז העניין הוא כזה, אני יכולה לצייד את הבית בירקות ובפירות, להוציא את המתוקים והחטיפים, לעשות ספורט ואפילו לרדת במשקל!! יחד עם זאת, יש רמות שונות של שינוי. שינוי בסביבה ובהתנהגות (כמו אלה שתיארתי עכשיו) שזה השינוי שבד"כ מתמקדים בו בדיאטות. הוא יכול לעבוד לזמן מסוים, אבל אם השינוי לא יהיה ברמה גבוהה יותר, זה לא יעבוד לאורך זמן. ואז תתחיל ( או תחזור מחדש, או תתגבר) האכילה הרגשית. זו שתשלח אותי לקנות את המתוק שטרחתי להוציא מהבית או שתגרום לי לאכול את העוגה עד סופה או לאכול בלילה או כל אכילה אחרת שלא מתוך רעב. אכילה מרוקנת, שוברת…

כי השינוי בסביבה/התנהגות הוא חשוב! אבל הוא לא מספיק! כי אם האכילה רגשית, זה אומר שקיים שם רגש שהאוכל עוזר לי להתמודד אתו. וכדי להפסיק אותה, אני צריכה להסכים קודם כל(!) להסכים להיות ברגש, בלי לאכול!! פשוט להרגיש. ולטפל בצורך האמתי שמסתתר מאחורי האכילה.

השינוי בסביבה/התנהגות הוא פשוט לא מספיק. שינוי שהוא עקבי ולתמיד, צריך להיות במספר רמות מעבר לכך!!

השינוי צריך להיות גם ברמת האמונות שלנו (זו אמונה ש"אם יש עוגה אני יאכל אותה". לא עובדה!) אמונות כמו אלה, ש"יש לי ראש שמן" או "לי יש את הגנים של אמא שלי" או "אסור לאכול פחמימות")

השינוי צריך להיות ברמת הערכים שלנו… אם אוכל הוא ההנאה בחיים, איך אפסיק מאכלים מסויימים?? מה זה אומר? שאני צריכה לוותר על ההנאה בחיי? הרי אז זה בחיים לא יקרה!! הנאה היא ערך. ולכן צריכה להיות עבודה ברמת הערכים.

מעבר לכך, שלעתים האכילה הרגשית נעוצה עמוק עמוק בעבר שלנו, בסיבות שקיימות שם כבר שנים! להוציא את השוקולד מהבית, לא יימחק את אותן סיבות או הרגלים.

ולכן… השינוי צריך להיות עמוק יותר ומותאם אישית. כל אחד וצרכיו הוא. הלוואי והייתי יכולה לפתור אותה על ידי פוסט בפייסבוק 😉 אבל אני לא.. אף אחד לא יכול לעשות זאת.

ולכן, אני מציעה לכם להגיע אליי (ליצירת קשר לחצו כאן >>>>>)
אצלי בקליניקה אנחנו עובדים בכל המישורים. תזונה תכלס- מה ואיך ומתי לאכול לפי מה שמתאים לך אישית!!
וגם עולים לרמות גבוהות יותר. הקשבה, בירור הצורך האמיתי, עבודה ברמת האמונות, הערכים ועוד… ( ולא, זה לא טיפול פסיכולוגי)
וגם ברמת התנועה- החל מתנועה ביומיום ועד כושר במידת הצורך (והרצון אם קיים אצלך).

תזונה- תנועה- הקשבה

האם הגעתי למשקל שהייתי לפני כל הלידות? האמת, עדיין לא.
האם אגיע? בינתיים אני ממשיכה לרדת, אבל אני לא באמת יודעת, איפה המשקל ייעצר. האמת, זה גם לא משנה לי. כי הדרך שלי לירידה במשקל היא לא זמנית. אין איזשהו מאכל שאני מתגעגעת אליו (כי אני אוכלת הכל) אני לא רעבה ומחכה כבר לשלב בו אפשר לאכול יותר (כי אני מאוד קשובה ולא נשארת רעבה!) ורק זאת הדרך לרדת במשקל. לא שינוי זמני. לא תפריט ולא דיאטה.
יכול להיות שלא ממש אגיע למשקל שהייתי בו לפני ההריונות, אבל גם זה בסדר. כי לכל האורך, אני סומכת על הגוף שלי ומקבלת אותו. נכון שהייתי רוצה כן לחזור לשם, אבל אקבל אותו גם אם לא.
בכל זאת, הוא בריא, העניק לי 3 ילדים בריאים, עוזר לי לתפקד, לעשות ספורט ובעצם לחיות…

נטע אמירי

דיאטנית קלינית, מאמנת כושר, מאמנת NLP